פסק-דין בתיק ע"פ 2879/12

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 15.3.2012, שניתן בת"פ 19717-10-11, על-ידי כב' השופטים: סגן הנשיאה (כתוארו אז) י' אלרון; מ' גלעד; ו-מ' רניאל.

2.        המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, כמפורט להלן: אישומים ראשון ושני - עבירות מין במשפחה (מעשה סדום בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); אישום שלישי - עד לשנת 2001, עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(ג)(1) ביחד עם סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); לאחר שנת 2001, עבירות מין במשפחה (מעשה סדום בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1)+(3) לחוק העונשין; עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(ג)(2) ביחד עם סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); אישום רביעי - שתי עבירות מין במשפחה (מעשה סדום בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1)+3 לחוק העונשין; עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(ג)(2) ביחד עם סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); אישום חמישי - עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בנסיבות אינוס), לפי סעיף 351(ג)(2) ביחד עם סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.

3.        בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 12 שנות מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו 26.9.2011; שתי שנות מאסר על-תנאי, למשך 3 שנים ממועד שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירת מין מסוג פשע.

           המערער אינו משלים עם עונש המאסר שנגזר עליו, ומכאן הערעור.

עובדות כתב האישום המתוקן

4.        כתב האישום מגולל סיפור קשה של עבירות המין, שביצע המערער בחמש בנותיו הקטינות: ח.ל., ילידת 21.9.1989 (להלן: המתלוננת 1); נ.ל., ילידת 21.3.1993 (להלן: המתלוננת 2); ד.ל., ילידת 20.10.1994 (להלן: המתלוננת 3); מ.ל., ילידת 8.9.1996 (להלן: המתלוננת 4); ר.ל., ילידת 2.1.1999 (להלן: המתלוננת 5). למערער בת נוספת, ח.ל., ילידת 18.9.1991, אשר התגוררה, כמו אחיותיה ואחיה בבית ההורים בחיפה, אך לא נטען כי נפגעה מינית על-ידי המערער.

           האישום הראשון עוסק בעבירות המין שבוצעו במתלוננת 1 בין השנים 1998-1997, כאשר המתלוננת למדה בכיתה ג'. נטען, כי המערער הכניס את המתלוננת, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לחדר השירותים שבבית, וחשף בפניה את איבר מינו, אותו מרח בדבש, וביקש ממנה ללקק את איבר המין, והיא עשתה כן. במעשיו אלה, ביצע המערער בבתו, המתלוננת 1, שהיתה קטינה מתחת לגיל 14, מעשה סדום בנסיבות אינוס.

             באישום השני נטען כי, בין השנים 1999-1998, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בעת שהמתלוננת 2, אשר היתה כבת 5.5 שנים, ישנה במיטתה, העיר אותה המערער וביקש כי תגיע לחדר השירותים. בהגיעם לחדר השירותים, חשף המערער בפני המתלוננת 2 את איבר מינו, וביקש ממנה כי תמצוץ אותו, והיא עשתה כן. לטענת התביעה, במעשיו אלה עשה המערער בבתו, בת ה-5.5 שנים, מעשה סדום.

             האישום השלישי מתייחס לעבירות המין שבוצעו במתלוננת 3, בין השנים 2007-1999, מעת שהמתלוננת היתה כבת 5 שנים ועד שסיימה כיתה ו'. נטען, כי במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, נהג המערער לקרוא למתלוננת 3 לחדר השירותים בבית, שם ביצע בה מעשים מיניים, כמפורט להלן:

א.        המערער נהג להתפשט ולהפשיט את המתלוננת 3 מבגדיה ולגעת באיבר מינה, ללא הסכמתה החופשית, וזאת לשם גירוי וסיפוק מיני. בחלק מהמקרים, נהג המערער לבקש מהמתלוננת 3 לגעת באיבר מינו. הוא הניח את ידה על איבר מינו ושפשף עם ידה את איבר המין, ללא הסכמתה החופשית, והכל לשם גירוי וסיפוק מיני.

ב.        במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר שנת 2001, הכניס המערער את איבר מינו לפיה של המתלוננת 3, ללא הסכמתה החופשית.

           המערער דרש מהמתלוננת כי לא תספר לאיש על מעשיו, וכי "הדבר יישאר ביניהם". נטען, כי במעשיו אלה ביצע המערער בבתו הקטינה שהיתה מתחת לגיל 14, מעשה סדום וכן מעשים מיניים לשם גירוי, ביזוי וסיפוק מיני.

           באישום הרביעי נטען כי בין השנים 2002-2001, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, בעת שהמתלוננת 4 היתה כבת 5, נגע המערער באיבר מינה, ללא הסכמתה החופשית. לבקשתו של המערער, נגעה המתלוננת 4 באיבר מינו של המערער, לשם גירוי וסיפוק מיני. במהלך אותה תקופה, בשתי הזדמנויות שונות, הכניס המערער את איבר מינו לפיה של המתלוננת 4, ללא הסכמתה. במעשיו אלה, ביצע המערער במתלוננת 4, קטינה מתחת לגיל 16, מעשה סדום ומעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, והכל שלא בהסכמתה החופשית.

           באישום החמישי והאחרון, נטען כי בשנת 2009, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בחדר בית המגורים, קרא המערער למתלוננת 5 לגשת אליו. המתלוננת 5 התיישבה ליד המערער, ואו אז הוא חיבק אותה, ליטף את חזה מעל לבגדיה, שלא בהסכמתה החופשית, וזאת לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיני. מיד לאחר מכן, ברחה המתלוננת 5 לחדרה. במועד שאינו ידוע למאשימה בסוף חודש יולי 2011, בעת שהמתלוננת 5 היתה בחדרה, קרא לה המערער לגשת לחדרו. משהגיעה המתלוננת לחדר, חיבק אותה המערער, הרים את כותנתה, וליטף את איבר מינה מעל לתחתוניה, ללא הסכמתה החופשית. במעשים אלה, ביצע המערער בבתו בת ה-12 מעשים מגונים, שלא בהסכמתה החופשית, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

גזר דינו של בית משפט קמא

5.        בפתח גזר דינו, סקר בית משפט קמא את האמור בתסקיר מבחן, שניתן בעניינו של המערער. מהתסקיר עולה כי מדובר במערער כבן 55, נשוי ואב ל-8 ילדים, בטווח גילאים 23-9. למערער אין מקצוע, והוא ואשתו אינם עובדים ומתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה. לטענת המערער, הוא נסע, בהיותו כבן 5 שנים, ביחד עם בני משפחתו, לדרום אמריקה, ושהה במקום כ-7 שנים, במהלכם הוא התקשה להסתגל לסביבתו החדשה, ואף הוטרד ונאנס על-ידי ילדים אחרים, לטענתו - על רקע מוצאו היהודי. לדברי המערער, בעקבות הפגיעה המינית בו, הוא נטה לפתח פנטזיות מיניות חריגות, אשר הלכו והתעצמו עם תחילת תהליך התבגרותו. בהתייחסו למעשים בהם הודה, טען המערער כי לא היה מסוגל לשלוט בדחפיו המיניים, בעיקר כאשר אשתו היתה במחזור, ועל כן "פנה לבנותיו ומצא סיפוק לצרכיו". נקבע בתסקיר, כי המערער גילה בתיאוריו "עיוותי חשיבה רבים", המאפיינים בעלי התנהגות מינית חריגה. המערער נטה להשתמש במנגנוני הגנה של מזעור מעשיו, והתקשה לגלות אמפטיה לקורבנות העבירה ולהשלכות מעשיו עליהם. קצין המבחן התרשם כי מדובר באדם המנוהל על-ידי פנטזיות מיניות שונות, המתקשה לשלוט בדחפיו המיניים, ולמרות שלאחר כל אירוע עם אחת מבנותיו, הוא חש תחושות חרטה, הוא המשיך בהתנהגותו הבעייתית.

           לאור האמור, לא ניתנה בתסקיר המבחן כל המלצה טיפולית בעניינו של המערער, אך צוין כי הצורך בטיפול במערער ייבחן על-ידי גורמי שב"ס.

           בית המשפט נדרש גם לתסקיר הערכת מסוכנות בעניינו של המערער, בו נאמר כי המערער הביע את רצונו לקבל טיפול בבעיותיו. צוין בתסקיר כי חוסר יכולתו של המערער לשלוט בדחפיו מגביר את מסוכנותו. בסיכום התסקיר, נקבע כי מדובר בעבריין מין בעל קווים נרציסיסטיים, העושה שימוש במנגנוני נטרול והכחשה. הוא סובל מסטיות מיניות מרובות ומדווח על קושי בשליטה בדחפים. לאחר בחינת כלל הגורמים המשפיעים על מסוכנותו של המערער, נקבע כי רמת מסוכנותו המינית הינה גבוהה לטווח ארוך.